בחלוף 48 שעות מרעש האדמה העיקרי שפקד את מרכז נפאל, מתבררים ממדי ההרס האמיתים.

בעוד 90,000 חיילים נפאלים המונים 90% מכוחו של הצבא הנפאלי הסדיר גויסו ל"הצלת חיים" מתברר כי במקומות רבים כבר אין את מי להציל. מניין הרוגים נכון להבוקר (שני) ממשיך לטפס ועומד כבר על 3,617 הרוגים ברחבי המדינה, בפרט במרכזה שם ארע מוקד הרעש – באזור שבין עיר הבירה קטמנדו לעיר השנייה בגודלה פוקארה הנמצאת כ-200 ק"מ מערבית לה. 1,301 הרוגים הם מהאזורים הכפריים בעמק קטמנדו, ומניין הפצועים עומד על 6,515 בני אדם.

למרות שמטיילים רבים, בהם מדריכי טיולים וסבלים (פורטרים) נפאלים רבים נקברו תחת מפולות שלגים באתרים שונים במדינה, מתמקדים כעת עיקר המאמצים דווקא באזורים אורבניים, במטרה לחלץ ניצולים מתחת להריסות הבתים.

מסוקי החילוץ שמופעלים בנפאל בדרך כלל בעיתות חירום, מתקשים לתפקד בשל מזג אוויר סוער שעדיין פוקד את האזורים ההרריים במדינה ובשל ראות לקויה.

שדה התעופה הבינלאומי בבירה קטמנדו אמנם נפתח אתמול לנחיתת מטוסים ממדינות זרות שהביאו עמם ציוד רפואי, מזון, שתיה וציוד המוניטרי אך הוא נסגר לעיתים תכופות בשל תשתיות שנפגעו והוא עוד לא כשיר לטיסות יוצאות בשל העומס הרב ובשל הפיכתו למעין מרכז רפואי זמני.

ובתוך כך, כ-100 ישראלים עדיין מוגדרים מחוסרי קשר. מצד אחד זו לא סיבה לדאגה שכן הקשר הטלפוני בנפאל משובש כל ימות השנה וייתכן שחלק של הישראלים עזב לפני כן את נפאל לצפון הודו ולא דיווח על כך, או שהורי נעדרים לא טרחו לעדכן כי הם נמצאו, אך עדיין זקוקים לרחמי שמיים לשובם בשלום של כל הישראלים.

ובדרך נס, משפחותיהם של 2 תושבי שכונת קראון הייטס החרדית שבברוקלין, ניו יורק, הודיעו הבוקר לאחר 2 ימים של דאגה כי הקשר עמם התחדש. השניים היו בבסיס הר האוורסט בשעת הרעש.